רופא שעסק ברדיולוגיה פולשנית בבתי החולים קפלן ואסותא, ובמסגרת עבודתו ביצע אלפי צנתורים בשנה, החל לחוש לחצים בצוואר. הרופא פנה עצמאית למוסד לביטוח לאומי (המל"ל), להכיר בפגיעתו כפגיעה מעבודה, אך פנייתו נדחתה על הסף.
עוד בעניין דומה
הרופא פנה לעו"ד אדיר שויגמן ממשרד אונגר-שויגמן, אשר הגיש בשמו תביעה למל"ל, בבקשה להכיר במצבו הרפואי כפגיעה הנובעת מעבודתו, תחת ההגדרה "מחלת עבודה – מיקרוטראומה".
עו''ד אדיר שויגמן. "פתח לרופאים נוספים הסובלים מנזקים מתמשכים בשל אופי עבודתם". צילום: עמיר צוק
לדברי עו"ד שויגמן, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי (המל"ל), מיקרוטראומה היא למעשה נכות הנגרמת כתוצאה מתנועות קטנות החוזרות על עצמן, אשר הצטברותן לאורך זמן גורמת לנזק גופני מחמיר וכרוני. במקרה זה, הרופא הרדיולוג טען כי התנאים הפיזיים הקשים שאפיינו את עבודתו הם שהובילו להתפתחות הנזק המצטבר בצווארו.
לדברי עו"ד שויגמן, הרופא עבד לאורך 20 שנה בבית החולים קפלן, לאורך חמישה ימים בשבוע וביצע בממוצע בין חמש לשבע פרוצדורות ביום, כאשר כל פרוצדורה נמשכת בין 40 דקות לשעתיים וחצי. בנוסף, עסק הרופא בפרוצדורות פרטיות בבית החולים אסותא בימי שישי, וזאת לאורך 11 השנים האחרונות. כך למעשה, במסגרת עבודתו, ביצע הרופא כ-1,450 פרוצדורות בשנה בבית החולים קפלן וכ-400-450 פרוצדורות נוספות בבית החולים אסותא.
אופי העבודה האינטנסיבי, הכולל תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר והגב בתנוחות לא נוחות, הביאו להחמרה במצבו הבריאותי, כשלאורך השנים הוא החל סובל מכאבי צוואר הולכים ומחריפים.
בדיקות רפואיות, אותן עבר, שכללו בדיקות EMG ו-MRI, הדגימו פגיעות שונות בעמוד השדרה הצווארי, בהן תזוזה של חוליות, ופגיעה עצבית צמיתה.
אל בקשת הרופא להכיר במצבו כמיקרוטראומה, צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר גפן טמיר, מומחה לרפואה תעסוקתית, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של הרופא לבין הפגיעות בעמוד השדרה הצווארי שמהן הוא סובל.
"אין ספק שעמדה מכופפת וסטטית של הצוואר גורמת למתח לשרירי הצוואר לכל אורכו", קובע ד"ר גפן בחוות דעתו ומסכם: "לאחר בדיקתי ועיון בחומר הרפואי שלו, ובהתחשב בטיב ואופי עבודתו, ותוך הסתמכות על מקורות הספרות הרפואית ומחקרים שנערכו בתחום, להערכתי, אין שום ספק כי ישנה השפעה מכרעת לצורת עבודתו של התובע על התפתחות שינויים בעמוד השדרה הצווארי ועל התפתחות התסמינים והנזק הקיים, לכן יש לראות במצבו הרפואי כפגיעה במנגנון מיקרוטראומה".
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת הרופא
תביעתו של הרופא נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) על הסף, "מבלי שמומחי המוסד טרחו לבודקו או להגיש חוות דעת רפואית נוגדת", מספר עו"ד שויגמן. במל"ל טענו כי "לא הונחה תשתית למיקרוטראומה ולכן לא היה מקום להתייעצות רפואית". בעקבות הדחייה, הגיש עו"ד שויגמן ערעור בשמו של הרופא לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המשמש כערכאת ערעור על החלטות המל"ל.
לאחר שהוגש הערעור, מינה בית הדין לעבודה מומחה מטעמו, אשר בדק את התובע והגיש חוות דעת השוללת לחלוטין את עמדת המל"ל ומקבלת את טענות הרופא הרדיולוג. עקב הגשת חוות הדעת מטעם מומחה בית הדין, החליטו במוסד לביטוח לאומי לסגת מהתנגדותם, ולאחר משא ומתן בין הצדדים הוחלט כי המל"ל יכיר ברופא כנפגע עבודה מסוג מיקרוטראומה, וועדה רפואית מטעם המל"ל תקבע את נכותו הצמיתה.
לאחר התכנסות הוועדה הרפואית וקביעת נכויותיו, זכה לאחרונה (ינואר 2025) הרופא בהסדר תגמולי עתק, לפיו יקבל גמלה חודשית בסך 10,000 שקל, אשר תשולם לו מעתה ולשארית חייו. בנוסף יקבל הרופא את כלל הגימלה המצטברת מעת הגשת תביעתו הראשונה להכרה ועד לקבלתה בפועל, בסכום כולל של כ-3.5 מיליון שקל.
לדברי עו"ד שויגמן, הצלחת מאבקו של הרדיולוג המומחה להכרה בנכותו מעבודה הינה משמעותית ביותר, משום שהיא מהווה פתח לרופאים נוספים הסובלים מנזקים מתמשכים בשל אופי עבודתם, לבקש הכרה במגבלותיהם כנכות מעבודה מסוג מיקרוטראומה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
