האם סמנים מעבדתיים יכולים לנבא פרוגנוזה בקשישים עם שבץ חריף?

קיים מספר גובר של מחקרים אשר הדגימו כי סמני תגובה דלקתית, כדוגמת יחס הנויטרופילים-לימפוציטים (NLR) ויחס הלימפוציטים-מונוציטים, מנבאים פרוגנוזה בחולים עם שבץ איסכמי חריף. עם זאת, מחקרים מעטים ביותר בחנו סוגיה זו באוכלוסיה קשישה. לאחרונה התפרסמו ממצאים ממחקר אשר בחן את הביצועים של NLR ו-LMR כמדדים פרוגנוסטיים בחולים קשישים עם שבץ איסכמי חריף.

במחקר הוכללו 968 חולים עם שבץ איסכמי חריף אשר אושפזו בבית חולים אוניברסיטאי בשנים 2020-2022. החולים סווגו לשתי קבוצות לפי ציון ה-Rankin שלהם שלושה חודשים לאחר שחרורם מבית החולים. ציון זה מבטא את מידת הפגיעה התפקודית שחוו כתוצאה מהשבץ. בקבוצה עם ציון Rankin המבטא תפקוד טוב נכללו 741 חולים ובקבוצה עם תפקוד רע נכללו 227 חולים. החוקרים השוו את המאפיינים הקליניים, המעבדתיים והסיבה לשבץ בין שתי הקבוצות. בוצע שימוש ברגרסיה לוגיסטית על מנת לבחן אילו גורמים קשורים בפרוגנוזה רעה.

תוצאות המחקר הדגימו כי גיל, ספירת נויטרופילים, NLR,יLMR, ספירת לימפוציטים וסיבת השבץ היו שונים באופן מובהק בין שתי הקבוצות. אנליזה רב משנית הדגימה כי NLR,יLMR, גיל וספירת נויטרופילים היו מנבאים עצמאיים של פרוגנוזה במשתתפי המחקר.

בחינה של "אזור מתחת לעקומת המפעיל" (ROC - Receiver operating curve) הדגימה כי הספים לפרוגנוזה רעה עבור הבדיקות השונות היו כדלהלן: 4.16 עבור NLR (רגישות של 0.493 וסגוליות של 0.818), 2.366 (רגישות של 0.379 וסגוליות של 0.826) ו-0.295 עבור שילוב של NLR ו-LMR (רגישות של 0.6789 וסגוליות של 0.617).

ממצאי מחקר זה הדגימו כי NLR,יLMR, גיל וספירת נויטרופילים הם מנבאים עצמאיים של פרוגנוזה רעה בחולים קשישים עם שבץ חריף. שילוב של NLR ו-LMR נמצא כמדד רגיש יותר מכל אחד מהמדדים בפני עצמם לניבוי פרוגנוזה רעה.