אודות האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית

האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית וחבריו

האיגוד לרפואה גרעינית מונה כ–60 חברים מן המניין, מומחים ברפואה גרעינית, ועוד כ–50 חברים שלא מן המניין, הכוללים מתמחים, טכנאים ואנשי צוות במכונים לרפואה גרעינית.

מטרות האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית

> קידום ופיתוח מקצוע הרפואה הגרעינית בישראל תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים בינלאומיים.
> ייצוג הרפואה הגרעינית הישראלית במסגרות בינלאומיות.
> שמירה, עדכון ופיתוח ההתמחות ברפואה גרעינית בשיתוף המועצה המדעית.
> שמירה על האינטרסים המקצועיים של העוסקים בתחום בישראל בשיתוף ובסיוע מוסדות הר"י. פעילות ונקודות ציון
> מאבק לשמירת עצמאות המקצוע. במסגרת זו דחה האיגוד הצעה של המועצה המדעית לאיחוד התמחויות של רנטגן ורפואה גרעינית ולמיזוג איגודים.
> העדפת שיתוף פעולה הדוק עם רדיולוגים בתחומי ההדמיה ההיברידית על פני איחוד מקצועות, שעלולילהציב סדרי עדיפויות חדשים ולפגוע בתחומים גדולים וחשובים ברפואה הגרעינית.
> הצעה לחיזוק ולהגדלת מספר המומחים במקצוע על–ידי הקמת התמחות–על ברפואה גרעינית למומחיםברדיולוגיה והתמחות–על רציפרוקלית ברדיולוגיה למומחים ברפואה גרעינית. ההצעה אושרה פה אחד בפורום מנהלי מחלקות, אך לא התקבלה בשלב זה על–ידי המועצה המדעית.
> מאבק בסיוע האגף למדיניות רפואית של הר"י נגד חוזר משרד הבריאות, המטיל דרישות בלתי ישימות להכנת תכשירים במסגרת מעבדות במכונים לרפואה גרעינית.
> פעילות ענפה במסגרת האיגוד האירופי לרפואה גרעינית, שבו ישראל מהווה חברה מן המניין.
> השתתפות נציגים מטעם האיגוד בכנסים של האיגוד העולמי לרפואה גרעינית.
> השגת הכרה של הר"י ברפואה גרעינית כמקצוע במצוקה.
> עדכון סילבוס ההתמחות ברפואה גרעינית.
> סיוע לטכנאי רפואה גרעינית בהקמת איגוד מקצועי משלהם.
> קיום כנסים שנתיים הכוללים הרצאות של טובי המומחים בעולם בתחום הרפואה הגרעינית.
> הפעלת אתר אינטרנט.
> השקת פרויקט כתיבת הנחיות קליניות בעברית לבדיקות ברפואה גרעינית.
> עזרה בתכנון לימודי המשך ברפואה גרעינית במסגרת אוניברסיטת תל–אביב והוספת הרצאות CME בכנסים השנתיים.

בעלי תפקידים האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית

ייו"רצבי בר-סבר
גזברארנון שוורץ
מזכירסופי לנדסברג
ועדת ביקורתאלינור גושן, פייר שורקי, חיים גולן
עורך האתר ד"ר זוהר קידר

מהי רפואה גרעינית

רפואה גרעינית הינו תחום מומחיות ברפואה בו משתמשים בחומרים רדיו-אקטיביים לצורך דימות וטיפולים.

מיפוי - הוא המינוח השגור לתיאור התמונות המתקבלות ברפואה גרעינית. מקור המינוח הוא היסטורי מהתקופה בשנות ה-50 וה-60 כאשר המיכשור שהיה בשימוש אז ביצע פעולה של מיפוי או סריקה (SCAN) של הנבדק על מנת להפיק את התמונה.

הדימות ברפואה גרעינית מבוססת על בדיקת תפקוד האברים השונים בגוף האדם ולא רק על המבנה האנטומי שלהם, כך שניתן לקבל מידע רפואי שלא ניתן לקבלו בשיטות דימות אחרות, או שאפשר לקבלו רק באמצעות ניתוח או בשיטות אחרות מסובכות או יקרות יותר.

כחלק בלתי נפרד מהטיפול בחולה, הרופאים נעזרים ברפואה גרעינית לצורך אבחנה, טיפול ואף מניעת מחלות קשות.

לעיתים קרובות, ניתן בעזרת מיפוי לאבחן בעיות או מחלות מסוימות בשלבים מוקדמים יותר של המחלה, לפעמים זמן ארוך לפני ששיטות אחרות מסוגלות לעשות זאת. יכולת האבחנה המוקדמת מאפשרת לרופאים לקבל החלטות טיפוליות בשלבים מוקדמים יותר של המחלה עם סיכוי רב יותר להצלחה בטיפול.
ברפואה גרעינית משתמשים בכמויות מזעריות של חומרים רדיו-אקטיביים (תרופות רדיו-אקטיביות) הניתנות לנבדק בהזרקה לוריד בדרך כלל.

התרופות הרדיו-אקטיביות הנן חומרים שנקלטים באופן ייחודי באברי מטרה שונים כגון עצמות או רקמות אחרת. תרופות אלה מסומנות באמצעות חומרים רדיואקטיביים שונים הפולטים קרינה מסוג גאמא.
אפשר לעקוב אחרי קרינת הגאמא בעזרת מצלמות מיוחדות, (מצלמות גמא או מצלמות PET) הממוקמות מחוץ לגוף הנבדק. המצלמות מחוברות למחשב ומתקבלת תמונה הנותנת פרטים לגבי איזור הגוף הנבדק.

חשיפת הנבדק לקרינה דומה לזו המתקבלת בזמן בדיקת רנטגן.

סוגי הבדיקות שניתן לבצע כיום ברפואה גרעינית הנן רבות. הן לעזר ברוב התחומים האחרים ברפואה, מרפואת ילדים, קרדיולוגיה, אונקולוגיה ועד פסיכיאטריה. קיימות מעל 100 סוגי בדיקות שונות שאפשר לבצע ברפואה גרעינית וכמעט שלא קיימות מערכות חשובות או אברים שלא ניתן לצלם בעזרת רפואה גרעינית.