"העשור הקרוב צפוי להיות בעל ההשפעות הגדולות ביותר, אי פעם, על מערכת הבריאות בישראל"; כך הצהיר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בכנס ראשי האיגודים הרפואיים המקצועיים בהסתדרות הרפואית (הר"י), שהתקיים בסוף השבוע במלון "דן כרמל" בחיפה, ושהתמקד בעתיד הרפואה הישראלית בשנת 2030.

היה זה כנס יוצא דופן וייחודי לעומת הכנסים הקודמים שקיימה עד כה הר"י, הדגישו המארגנים, מאחר שהיה בו ניסיון מרוכז להציג את "חזון הרפואה העתידית בישראל".

בר סימן טוב ציין בדבריו, כי "הדבר הראשון והברור מאליו המסתמן באופק הקרוב, שתהיה לו השפעה על פני מערכת הבריאות בארץ, הוא התוספת האדירה של מספר הקשישים ששיעורם באוכלוסיית המדינה יגדל משמעותית. אם ב-2015 הגידול נטו במספר הקשישים בני 75 פלוס עמד על 5,000 לשנה, הרי שבתוך 5 שנים הגידול יהיה בקצב של 20,000 בשנה.

"האוכלוסייה הזאת חולה יותר במחלות כרוניות – והמחלות מופיעות אצלם בגיל יותר מוקדם. בלי היערכות כמדינה וכמערכת, השינויים הללו יפלו עלינו כ'בום' והמערכת באמת תקרוס. לא כפי שתמיד אמרו כאן שהמערכת היא על סף קריסה -והיא שרדה - אלא שהפעם זהו באמת מצב שונה ואתגר אחר".

ד"ר ליאוניד אידלמן (צילום: הר"י)

ד"ר ליאוניד אידלמן (צילום: הר"י)

ד"ר אידלמן: "השיח הרפואי כיום מתמקד לא רק בשיטות הטיפול והאבחון, אלא בעיקר ביחסים שבין הרופא למטופל ובין רופא לרופא"

בר סימן טוב הוסיף בפתח הכנס: "עלינו להשתמש באירוע הזה שאירגנה הר"י ולהפוך את מערכת הבריאות לאחרת. למשל: נצטרך לדאוג טוב יותר לרצף הטיפול שבין קופות החולים לבתי החולים. לא נוכל להרשות לעצמנו אשפוזים מיותרים. נצטרך קהילה יותר חזקה מבחינת השירותים בגלל העומס הצפוי. השיח על הצורך באשפוזי בית ובטיפולי בית יצטרך לעלות מדרגה, וגם הטיפול הגריאטרי. זה מתחבר גם לעיסוק שלנו, במשרד, בכל הנוגע לאורח חיים בריא.

"מעבר לתופעת ההשמנה, אנחנו רואים עודפי משקל ומשקל יתר בגילאים יותר צעירים שמשמעותה פגיעה באיברים הפנימיים - לב וכבד. אנחנו רואים את הסטטיסטיקה. אנחנו צריכים לעבוד יחד במשותף למען המטרה המשותפת".

בעניין המחסור הגדל ברופאים שמורגש כבר במערכת, אמר בר סימן טוב: "בקרוב יהיו הרבה יותר רופאים צעירים במערכת הבריאות בישראל. קרוב ל-600 רופאים צעירים ועוד כפול מזה מגיעים מחו"ל. זה מחייב אותנו ואותכם לנתב את הרופאים למקצועות שבהם יש מחסור".

ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית אמר בכנס: "החלטנו לכנס כאן את מיטב המוחות ואנשי המקצוע בתחומי הרפואה כדי לנסות ולשרטט את עתיד הרפואה בישראל ולהגדיר את חזוננו 15 שנה קדימה. ברור לכל כי בשנת 2030 עולם הרפואה כולו ייראה אחרת. אנו חיים היום בעידן שבו השינויים ברפואה מתרחשים כל העת ובקצב מסחרר. האתגר שלפנינו איננו רק להתמודד עם התנאים המשתנים בעולמנו - בין היתר בשל הכנסת אמצעי אבחון וטיפול מהפכניים - אלא גם, ובעיקר, להתארגן ולהתכונן לקראת העתיד לבוא".

כנס הרפואה ב-2030 של הר"י (צילום: הר"י)

כנס הרפואה ב-2030 של הר"י (צילום: הר"י)

בר סימן טוב: "נצטרך לדאוג טוב יותר לרצף הטיפול שבין קופות החולים לבתי החולים. לא נוכל להרשות לעצמנו אשפוזים מיותרים"

ד"ר אידלמן הוסיף: "כבר היום אנחנו רואים ומרגישים בזרעי השינוי. בין היתר: השיח הרפואי כיום מתמקד לא רק בשיטות הטיפול והאבחון, אלא בעיקר ביחסים שבין הרופא למטופל ובין רופא לרופא. לצד הדרך שבה משתתף הציבור הכללי בתהליכי קבלת החלטות בתחומי הרפואה. חשיבות רבה ניתנת למגע האנושי והאינטימי שבין הרופא למטופל, ובצד זה כמובן גם בשיקול הדעת הרפואי-מקצועי. אני גאה לעמוד בעת הזאת בראש ארגון שלוקח על עצמו את האתגר להוביל את מערכת הבריאות הישראלית לקראת העתיד".

בכנס, שנמשך שלושה ימים, הציגו עשרות ראשי האיגודים הרפואיים-המקצועיים בהר"י, בזה אחר זה, את פריצות הדרך הרפואיות בעשורים האחרונים, את הטכנולוגיות שמביאות לשינוי בשיטות הטיפול והמעבר לטפול רפואי אישי פרטני (רפואה מותאמת אישית) בתחומם, כמו גם את ההתפתחות הדרמטית במקצועות רפואה חדשים מתקדמים ובתת-התמחויות.

המסר המרכזי שעלה בכנס היה נושא מצוקת כוח האדם - מצב שמוביל לתחרות חריפה שמנהלים בכירי מקצועות הרפואה על כוח האדם, לצד שחיקה צפויה אצל רופאים בשל הלחץ עליהם לטפל ביותר מטופלים - בפחות זמן. כמו כן, דנו הנוכחים בהתגברות הדילמות האתיות הרבות, על רקע ההתפתחויות הצפויות בנושאים הטכנולוגיים ובפריצות הדרך בכל תחומי הרפואה - בעיקר בתחום הגנטיקה - מול הצורך לקבל החלטות המשפיעות על חיי אדם וכשלי השוק בתחומי הרפואה.

פרופ’ יעקב סוסנה, יו"ר איגוד הרדיולוגים, העריך כי בדיקות ה-CT בעתיד יכללו הרבה פחות רמות קרינה מאשר כיום, וכי פענוח הבדיקות יתבצע ב-2030 בידי תוכנת מחשב, שתחליף את תפקידו של הרופא כמפענח.

כנס הרפואה ב-2030 של הר"י, מציאות מדומה (צילום: הר"י)

כנס הרפואה ב-2030 של הר"י, מציאות מדומה (צילום: הר"י)

מזכ"לית הר"י: "ההחלטה לקיים את הכנס הזה נבעה מכך שלא ניתן להשאיר למקבלי ההחלטות את ההיערכות לרפואת המחר"

פרופ’ רותי שאקו-לוי, יו"ר איגוד הפתולוגיה, שסיפרה שכיום מקצוע הפתולוגיה עוסק מעט מאוד בנתיחות שלאחר המוות, והרבה יותר בבדיקות מתוחכמות של ביופסיות קטנות, עם רקמה מועטה, על מנת לקבוע אבחנה מדויקת של סוגי המחלות. לדבריה, תחום זה רק ילך וישתכלל.

פרופ’ יונתן שרעבי, יו"ר החברה הישראלית ליל"ד (יתר לחץ דם), אמר שהעתיד של הרפואה יתבסס על מאגרי מידע עצומים (Big Data). להערכתו, מחשבי על יעבדו בעתיד אלפי נתונים בסיסיים לשם בניית פרופיל רפואי, וייקחו בחשבון תנאים סביבתיים, תנאי ואורחות חיים וכל מידע אחר שאפשר לשער לגביו עבור כל מטופל ומטופלת שיגיעו לרופא. משום כך, הרגולציה תחזור למרכז הבמה והדיון האתי -מה מותר ואסור בעולם הרפואה - יהיה דומיננטי.

ד"ר מיכל שני מאיגוד רפואת המשפחה הדגישה: "המטופלים שלנו יהיו ב-2030 תחת ניטור ובקרה, ואם תהיה שאלה שלא נקבל עלייה תשובות יהיה 'ד"ר גוגל' והרשתות החברתיות וחכמת ההמונים. ב-2030 נטבע בים המידע. תהיה אפשרות לדעת הכול על החולה שלנו. לכאורה, מי יצטרך אז רופא משפחה? אבל זהו: דווקא על רקע היצף המידע בממדים הללו יחזור הרופא, ובמיוחד רופא המשפחה, להיות המצפן, מורה הדרך, המכוון, מי שיעשה את ההפרדה בין הטפל לעיקר, בכל פרטי המידע הרב. נצטרך לכן, אנו הרופאים, לפתח עיניים יותר גדולות ואוזניים יותר קשובות. להסתכל על המטופלים יותר. שום דבר לא יחליף את המגע והתחושה האישית, אפילו לא הרובוט הכי משוכלל".

פרופ’ אלי סומך, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, הביע חשש כי העומס על הרופאים יגבר בשנת 2030: "יהיו יותר ילדים שיגיעו למרפאות ומציאות של פחות רופאים ופחות זמן כדי לראותם. מציאות זו עלולה להוביל לרופא שחוק, אדיש ואפאטי יותר, הגם שיהיה בוודאי מעודכן במחלות מורכבות יותר ובהתפתחויות בעולם הרפואה".

פרופ’ חיים בלמקר, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, ניסה לצנן את ההתלהבות מהעתידנות ברפואה ומהציפיות מפריצות הדרך הטכנולוגיות. "לכאורה", אמר, "כל הבעיות הפסיכיאטריות צריכות היו לחלוף מן העולם משום שב-15 השנים האחרונות יצאו לשוק תרופות מבטיחות, לכאורה, משופרות מקודמותיהן, שהבטיחו טיפול יותר חדשני עם פחות תופעות לוואי. אלא שבסופו של דבר, בפועל, אין שינויים מהותיים בפסיכיאטריה וגם ב-2030 בשל מורכבות המוח, לא יהיו תרופות פורצות דרך בעולם הפסיכיאטריה. האתגרים הגדולים יהיו מבחינתו הרופאים, אחרים: לא להשתלט על הטכנולוגיות כמו ברוב מקצועות הרפואה, אלא להבטיח רפואה איכותית ליותר אנשים באוכלוסייה ולדאוג לכך שיהיה די כוח אדם מקצועי של רופאים פסיכיאטריים מיומנים כדי לטפל בכל החולים".

עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל הר"י, אמרה, כי "ההחלטה לקיים את הכנס הזה נבעה מכך שלא ניתן להשאיר למקבלי ההחלטות את ההיערכות לרפואת המחר. בסוף היום, הרופאים הם אלו שניצבים ישירות מול המטופלים, נדרשים לתת תשובות, ולא רק לענייני רפואה מקצועיים, אלא גם בהתייחס לקשיי המערכת כמו אורך התורים, זמינות התרופות והטיפולים הרפואיים".