CT הינה בדיקה שנמצאת בשימוש נרחב ככלי אבחנתי עבור הדמיה כלל-גופית. קליטה מקרית בפרוסטטה הינה ממצא נפוץ בבדיקה זו. מטרת המחקר הנוכחי היתה לקבוע את החשיבות הקלינית של קליטה מקרית בפרוסטטה ב-FDG-PET/CT.

המחקר כלל 108 גברים עם סרטן בשלפוחית השתן שעברו FDG-PET/CT לפני Radical cystoprostatectomy בין השנים 2009 ל-2014. סריקות PET/CT נבדקו על ידי מומחי רפואה גרעינית אחר קליטה מקרית של FDG בפרוסטטה. אם נצפתה קליטה, נקבע ערך הקליטה המקסימאלי ונקבע אם הקליטה המקרית חשודה, חשודה במידה בינונית או לא חשודה לסרטן הפרוסטטה.

ממצאים מקריים בפרוסטטה נצפו ב-43 מתוך 108 מטופלים (40%). מתוך 43 המטופלים, 13 (30%) אובחנו עם סרטן נסתר בפרוסטטה בדגימות הניתוח. בסך הכל, סרטן הפרוסטטה נמצא ב-25 מתוך 108 דגימות הניתוח (23%). אם כל קליטה מקרית בפרוסטטה היתה מקבלת התייחסות כסרטן הפרוסטטה, הרגישות והסגוליות של FDG-PET/CT עבור סרטן הפרוסטטה היו 52% ו-64%, בהתאמה. ערך מנבא חיובי (Positive predictive value) ושלילי היו 30% ו-82%, בהתאמה.

אם רק מקרים שתויגו כחשודים או חשודים במידה בינונית היו מקבלים התייחסות כסרטן הפרוסטטה אז הרגישות, הסגוליות, ערך מנבא חיובי וערך מנבא שלילי היו 32%, 76%, 29% ו-79%, בהתאמה.

התייחסות לקליטות החשודות במידה בינונית כאילו אינן סרטן הפרוסטטה לא שיפרה את הדיוק האבחנתי. ניקוד Gleason לא הראה קורלציה עם ערך הקליטה המקסימאלי או עם רמת ה-PSAי(Prostate specific antigen) בסרום.

מסקנת החוקרים היתה, כי קליטה מקרית בפרוסטטה ב-PDG-PET/CT הינה בעלת ערך מנבא חיובי נמוך עבור סרטן הפרוסטטה. ניסיון לסווג קליטות כחשודות או לא חשודות לסרטן הפרוסטטה הגביר את הדיוק האבחנתי. בהתבסס על תוצאת מחקר זה, קלינאים צריכים להיות זהירים בשימוש באמצעי אבחנה חודרניים על מנת לאבחן סרטן הפרוסטטה, במקרים של קליטה מקרית בפרוסטטה ב-FDG-PET/CT.

מקור:
Reesink, D.J., van de Putte, E.E.F., Vegt, E., De Jong, J., van Werkhoven, E., Mertens, L.S., Bex, A., van der Poel, H.G., van Rhijn, B.W., Horenblas, S. and Meijer, R.P., 2015. Clinical Relevance of Incidental Prostatic Lesions on FDG-Positron Emission Tomography/Computerized Tomography: Should Patients Receive Further Evaluation?. The Journal of Urology.